<h1>מעשה הגאונים סימן פ"ט</h1>
<h2>דף לח:</h2>
עיניין התרת פתן של גוים והפת פורני של גוי שזרק ישראל עצים לתוכו ואפאו גוי מותר, דאמר רבה בר בר חנא אמ' ר' יוחנן בין שהניח גוי והופך בו ישר' וכו' הילכך האי רפתא דשגר גוי ואפה ישר' אי נמי שגר גוי ואפה גוי ואתא ישר' ו(א)[ח]תי חתויי בגחלים שפיר דמי, ואם נפש אדם לומ' משום גיעולי גוים שמחממים במיחום שלהם לצורך לישה אפילו הכי מותר לפי שדרכן של נחתומין מייחדין מי(י)חם שלהם לצורך לישה במקום שעושין פת של סולת נקייה ועוד הואיל ואין הנחתומין מרתיחין המים לצורך לישה אין כאן גיעולי גוים שאין המיחם פולט אלא על ידי רתיחה כדאמ' [להלן ע"ו ע"ב] כשם שבלעו בניצוצות כך פלטו בניצוצות.
